Vayedaber

Simple Havroutah

Daf 8a

וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם שַׁמְנוּנִית דְּאִיסּוּרָא

Rachi (non traduit)

Rachi

ותיפוק ליה. אף על גב דהוא מקלקל אסור לחתוך משום שמנונית דאיסורא דנבלות שנבלעו בסכין:

אָמַר רָבָא פְּעָמִים שֶׁהַשּׁוֹחֵט אָסוּר בִּמְסוּכֶּנֶת וּמְחַתֵּךְ מוּתָּר בְּאַטְמֵי דְּקָיְימָן לְקוּרְבָּנָא

Rachi (non traduit)

Rachi

באטמי דקיימי לקורבנא. נתחים טובים ירך וכתף וחזה דקיימי לשלחן דורון לאדם חשוב וזה שחתכן הפסידן:

במסוכנת. דהוי מתקן והוי הנאה שאם לא ישחטנה תמות:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ סַכִּין שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר לִשְׁחוֹט בָּהּ וְאָסוּר לַחְתּוֹךְ בָּהּ בָּשָׂר מוּתָּר לִשְׁחוֹט בָּהּ מְקַלְקֵל הוּא וְאָסוּר לַחְתּוֹךְ בָּהּ בָּשָׂר מְתַקֵּן הוּא

Rachi (non traduit)

Rachi

לחתוך. מתקן הוא דכיון דשחטה להכי קיימא:

מקלקל הוא. ואין זו הנאה שבחייה היו דמיה מרובין מלאחר שחיטה שבחייה היא עומדת לג' דברים לגדל ולדות ולחרישה ולאכילה:

של עבודת כוכבים. שמשמשים בה קרבנות של עבודת כוכבים ואסורה בהנאה כדאמרינן במסכת ע''ז (דף נא:) אבד תאבדון את כל המקומות בכלים שנשתמשו לעבודת כוכבים הכתוב מדבר:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מותר לשחוט בה מקלקל הוא. אע''ג דבסוף פרק אלו דברים בפסחים (דף עג.) מחייב לענין שבת גבי שוחט בשבת בחוץ לעבודת כוכבים משום תיקון כל דהו דתקן להוציא מידי אבר מן החי שאני שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכיון שיש תקון פורתא חשיב מלאכת מחשבת שלכך נתכוין אע''פ שקלקולו יתר על תקונו אבל לענין נהנה מעבודת כוכבים לא חשיב הנאה כיון שקלקולו יתר על תקונו:

תָּא שְׁמַע לִיבֵּן שַׁפּוּד וְהִכָּה בּוֹ נִדּוֹן מִשּׁוּם מִכְוַת אֵשׁ אַלְמָא חַבְטָא קָדֵים הָתָם נָמֵי דְּבַרְזֵייהּ מִיבְרָז דְּהַיְינוּ חִדּוּד

Rachi (non traduit)

Rachi

מברז. פויינ''ט בלע''ז:

דברזייה מברז. שלא הכהו בכח אלא דקרו ואין כאן חבטא אלא הבל אבל הכהו דאיכא חבטא אימא דהא הוה בתרא ומבטל הבלא:

אלמא חבטא קדים. ואתי הבלא ומבטל ליה:

תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל לִיבֵּן סַכִּין וְשָׁחַט בָּהּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה חִידּוּדָהּ קוֹדֵם לְלִיבּוּנָהּ אַלְמָא חַבְטָא קָדֵים חִדּוּד שָׁאנֵי

Rachi (non traduit)

Rachi

חידוד שאני. דמתוך שהוא חד אין הבל האור שבו חזק וחתיכתו קדם להבלו:

מַאי חַבְטָא קָדֵים וְאָתֵי הַבְלָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ לְחַבְטָא וְהָוֵה לֵיהּ שְׁחִין וּמִכְוָה וְלָא מִצְטָרְפִין אוֹ דִלְמָא הַבְלָא קָדֵים וְאָתֵי חַבְטָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ לְהַבְלָא וְהָוֵה לֵיהּ שְׁחִין וּשְׁחִין וּמִצְטָרֵף

Rachi (non traduit)

Rachi

חבטא קדים. כח ההכאה קדים להרע לו לאדם והוי שחין ואתי הבל האור אחרון ומבטל ליה וה''ל מכוה ולא מצטרף בהדיה חצי גריס קמא דה''ל שחין ומכוה:

וְהָכָא הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן דַּהֲוָה בֵּיהּ חֲצִי גְּרִיס שְׁחִין מֵעִיקָּרָא וְלִיבֵּן שַׁפּוּד וְהִכָּה בּוֹ וּנְפַק בֵּיהּ חֲצִי גְּרִיס אַחֵר

Rachi (non traduit)

Rachi

וליבן שפוד והכה בו. ובהכאה זו יש תורת שחין ותורת מכוה ואיבעיא לן הי קדים ואתי דליתי בתרא ונבטליה:

והכא ה''ד. לענין בעיא דלעיל היכי מתבעי לן:

וְתַנְיָא שְׁחִין וּמִכְוָה אִם שְׁחִין קוֹדֵם לַמִּכְוָה בִּטֵּל מִכְוָה אֶת הַשְּׁחִין וְאִם מִכְוָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁחִין בִּטֵּל שְׁחִין אֶת הַמִּכְוָה

Rachi (non traduit)

Rachi

ביטל אחרון את הראשון. ונפקא מינה לענין צירוף שאם היה בו חצי גריס שחין ולקה באור באותו חצי גריס נהפך אותו גריס ונעשה מכוה ואם חזר ולקה לאחר זמן אצל מכוה זו שלא ע''י האור ונולד בו חצי גריס שחין אחר ונעשה שלם אין מצטרף עם הראשון וטהור והשתא אהני ליה ביטול שאילו לא ביטל חצי גריס הראשון היה זה מצטרף עמו:

ותניא שחין ומכוה כו'. כולהי הנך מתנייתא מצטרכי הכא לפרושי מאי תיבעי לן דהא בעיא דלעיל הכי איבעיא לן ליבן שפוד והכה בו איזה הבל קודם לבא הבל המכה או הבל האור ונפקא מינה לכדתניא דהולכין אחר האחרון דתניא שחין ומכוה במקום אחד באותו מקום שלקה בראשון לקה בשני באותו גריס עצמו:

וְתַנְיָא אֵיזֶהוּ שְׁחִין וְאֵיזֶהוּ מִכְוָה לָקָה בְּעֵץ בְּאֶבֶן בְּגֶפֶת בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא וּבְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא מֵחֲמַת הָאוּר לְאֵתוֹיֵי אֲבָר מֵעִיקָּרוֹ זֶהוּ שְׁחִין וְאֵיזֶהוּ מִכְוָה נִכְוָה בְּגַחֶלֶת בְּרֶמֶץ בְּסִיד רוֹתֵחַ בְּגִפְסִיס רוֹתֵחַ וּבְכָל דָּבָר הַבָּא מֵחֲמַת הָאוּר לְאֵתוֹיֵי חַמֵּי הָאוּר זוֹ הִיא מִכְוָה

Rachi (non traduit)

Rachi

שחין. לשון חמימות כמו (יומא דף נג:) שנה שחונה וכדמתרגם יונתן חמותי ראיתי אור שחינית (ישעיהו מד):

גפסית. מין סיד ושורפין אותו כמין סיד:

רמץ. אפר חם וכך שמו בלשון ערבי:

גחלת. פחם שלא כבה:

אבר מעיקרו. ממקום שעוקרים העופרת והוא חם:

בגפת. שהטמין ידו בפסולת של זיתים והוא חם מאד מאיליו ונכוה:

לקה באבן. הכהו בכח באבן אפילו בלא חבורה דכל מכה מתחמם הבשר מיד ע''י ההכאה:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

בחמי טבריא וכל דבר שלא בא מחמת האור. אפילו רבי יוסי דחשיב ליה בפ' כירה (שבת דף לט.) תולדת האור משום דמיחלפא אפיתחא דגיהנם שמא כאן היה מודה דנדון משום שחין ולא משום מכוה כיון דהאי אור בידי שמים:

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְכִדְתַנְיָא שְׁחִין וּמִכְוָה מְטַמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד בִּשְׁנֵי סִימָנִין בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסְיוֹן וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה

Rachi (non traduit)

Rachi

שאין מצטרפין זה עם זה. לשיעור נגע כגריס חצי פול שאם עלה בו חצי גריס מחמת חום מכה שלא ע''י האור וחצי גריס אצלה ע''י כויית האור אין מצטרפין:

ולמה חלקן הכתוב. בשתי פרשיות ופירש משפט כל אחת בה ולא צירפם יחד שהרי משפטן שוה והיה לו לכתוב כי יהיה בו בעורו שחין או מכוה:

שער לבן ופסיון. אם פשה ולא כנתק שסימן טומאתו בשער צהוב:

בשני סימנין. הנך דמפרש:

מטמאים בשבוע אחד בשני סימנים בשער לבן ובפסיון. שאין בהן הסגר שני כמו שכתוב (ויקרא יג) בשאת ובספחת ב' הסגרות שאם עמד בעיניו ולא פשה שבוע ראשון מסגיר אותו בשניה שמא יפשה ויחליטנו אבל בשחין ומכוה לא נאמר אלא הסגר אחד ואם עמד בעיניו בשבוע ראשון שוב אין מסגירו לטמאו אלא פוטרו והולך:

למאי נפקא מינה. באיזה דבר חלוק דין מכוה משחין דתיבעי לך:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מטמאים בשבוע אחד בשני סימנים בשער לבן ובפסיון. כך דינו דבסוף שבוע ראשון מטמא אם פשה או אפי' לא פשה מטמא כי איכא שער לבן וכן בתחלה מטמא בשער לבן אבל בסוף שבוע אם אין שער לבן ולא פשה אע''ג דעמד בעיניו ולא כהה טהור אבל שאר נגעים בעי הסגר פעם שנית והלשון קצת קשה דלא הוה ליה למימר מטמאים אלא מטהרים שאין כן בשאר נגעים דבעו הסגר וי''ל דה''נ קאמר מטמא בשער לבן ובפסיון דוקא אבל אי אין שער לבן ולא פשה אע''ג דלא כהה טהור:

אִיבַּעְיָא לְהוּ לִיבֵּן שַׁפּוּד וְהִכָּה בּוֹ מִשּׁוּם שְׁחִין נִדּוֹן אוֹ מִשּׁוּם מִכְוָה נִדּוֹן

Rachi (non traduit)

Rachi

משום שחין נדון. לענין נגעים כדמפרש לקמן. שחין בא ע''י חום שמתחמם מחמת כח ההכאה ומכוה באה מחמת האור והכא דאיכא תרוייהו בהי מינייהו דיינינן ליה:

והכה בו. את האדם מכה בכח:

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל לִיבֵּן סַכִּין וְשָׁחַט בָּהּ שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה חִידּוּדָהּ קוֹדֵם לְלִיבּוּנָהּ וְהָאִיכָּא צְדָדִין בֵּית הַשְּׁחִיטָה מִירְווֹח רָוַוח

Rachi (non traduit)

Rachi

שחיטתו כשרה. ולא אמר שריפה היא זו ולא שחיטה:

מירווח רווח. מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע הסימן אלא חידודו של סכין:

והאיכא צדדין. דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת את הסימנים ונמצאת שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב הוא:

חידודה קודם לליבונה. מקדים וממהר לחתוך קודם שתכוה הבהמה מן האור:

ליבן. באור. בלשון חכמים נקרא ליבון ובלשון הלועזים קורין באדמותי':

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

והא איכא צדדין. משמע מכאן שאם בשעת שחיטה ניקב הוושט כנגד מה ששחט טריפה דהכא הוה בעי למיסר משום צדדין אי לאו משום דמרווח רווח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source